רופאים, עוסק מורשה עם מיליון ₪ רווח? השאלה שאתם חייבים לשאול!

רופאים, רווח של מיליון ₪ כעצמאי הוא בדיוק השלב שבו אסור להמשיך על אוטומט

יש נקודה בקריירה של רופא עצמאי שבה השאלה כבר אינה איך להכניס יותר.

השאלה היא איך נכון להחזיק את מה שכבר הצלחתם לייצר.

אם הקליניקה שלכם מרוויחה מיליון ₪ בשנה ואתם עדיין פועלים כעוסק מורשה רק משום שכך התחלתם לפני עשר שנים, אני חושב שיש כאן שאלה שחייבים לבדוק:

האם מבנה הפעילות שלכם עדיין מתאים לגודל שאליו הגעתם?

כי עסק משתנה.

הכנסות גדלות.

הוצאות משתנות.

נכנסים עובדים.

נרכש ציוד.

נפתחות קליניקות.

אבל באופן מפתיע, הרבה רופאים משאירים את מבנה המס בדיוק כפי שהיה ביום שבו פתחו את העסק.

וזה עלול להיות יקר.

בואו נדבר במספרים

נניח שרופא מייצר הכנסות של 1.6 מיליון ₪ בשנה.

הוצאות הקליניקה, הצוות, הביטוחים, הציוד ושאר ההוצאות המוכרות מסתכמות ב 600,000 ₪.

נשאר רווח של מיליון ₪.

כעצמאי, מיליון השקלים נכנסים לחישוב ההכנסה החייבת שלו, בכפוף להתאמות.

לא משנה אם הוא משך את כל הכסף הביתה.

לא משנה אם 400,000 ₪ נשארו בחשבון העסק.

הרווח נוצר ולכן הוא ממוסה אצל העצמאי.

ברמות הכנסה כאלה מגיעים למדרגות מס גבוהות, עשוי לחול מס יסף ויש להביא בחשבון גם ביטוח לאומי ומס בריאות עד לתקרה.

עכשיו נעביר את אותה פעילות לחברה

נניח לצורך הדוגמה שחברת הרופא מייצרת מיליון ₪ רווח חייב.

מס החברות בשיעור 23% הוא 230,000 ₪.

נותרו בחברה 770,000 ₪.

האם חסכנו עכשיו מאות אלפי שקלים?

לא בהכרח.

ופה בדיוק אני רוצה לעצור אתכם.

23% הוא לא המס הסופי של בעל החברה.

אם בעל המניות המהותי מחלק לעצמו את כל היתרה כדיבידנד, קיים בדרך כלל מס דיבידנד בשיעור 30%, ובמקרים המתאימים גם מס יסף.

במיסוי הדו שלבי הבסיסי מגיעים לכ 46.1%.

לכן מי שפותח חברה, מרוויח מיליון ₪ ומושך כמעט את כל הכסף מיד הביתה, עלול לגלות שהיתרון קטן משמעותית ממה שהבטיחו לו.

אז למה בכלל לפתוח חברה?

כי לא כל רופא צריך למשוך מיליון ₪ בשנה למחיה.

ופה נמצא בעיניי המבחן החשוב.

נניח שאתם צריכים 450,000 ₪ בשנה לצרכים האישיים והמשפחתיים שלכם.

העסק מייצר מיליון.

נשאר פוטנציאל של מאות אלפי שקלים שאינכם צריכים לצריכה מיידית.

בחברה, בכפוף להוראות הדין, הכסף יכול להישאר במסגרת הפעילות לאחר מס חברות ולשמש לצמיחה עסקית.

רכישת מכשור רפואי.

פתיחת קליניקה נוספת.

גיוס עובדים.

כניסה של רופאים נוספים.

שיווק.

מערכות טכנולוגיות.

הון חוזר.

פתאום החברה אינה רק כלי מס.

היא הופכת לכלי לבניית עסק.

וזה הבדל מהותי.

אבל אצל רופאים יש מלכודת שחייבים להכיר

העובדה שפתחתם חברה אינה מבטיחה שההכנסה תמוסה תמיד כפי שציפיתם.

סעיף 62א וההוראות החלות על חברות מעטים מחייבים בחינה מיוחדת כאשר ההכנסה מבוססת במידה רבה על היגיעה האישית של בעל המניות.

רופא שמקבל הכנסה משמעותית דרך חברה עבור העבודה האישית שלו חייב לבדוק היטב את אופי הפעילות, מקורות ההכנסה, הלקוחות, העובדים ומבנה ההתקשרות.

ובנוסף, בעקבות השינויים במיסוי חברות מעטים ורווחים לא מחולקים, גם המשפט הישן:

"נשאיר הכול בחברה ונשלם רק 23%"

כבר דורש בדיקה הרבה יותר רצינית.

ומה עם ביטוח לאומי?

גם כאן יכולה להיות משמעות למבנה.

עצמאי משלם ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסתו בהתאם לכללים ולתקרה.

בעל חברה יכול לקבל שכר ולשלם עליו את המסים והביטוח הרלוונטיים, ובנסיבות המתאימות לקבל גם דיבידנד, שאינו חייב בדרך כלל בביטוח לאומי.

אבל המטרה אינה לבנות שכר מלאכותי.

המטרה היא לבנות תמהיל נכון של שכר, דיבידנד, פנסיה, קרן השתלמות והשארת רווחים בהתאם לדין ולצרכים האמיתיים שלכם.

השאלה היא לא כמה אתם מרוויחים

זו הטעות שאני רוצה שתיקחו מהמאמר הזה.

שני רופאים יכולים להרוויח מיליון ₪ בשנה.

לאחד חברה יכולה להיות החלטה מצוינת.

לשני היא כמעט מיותרת.

למה?

כי הראשון חי מ 400,000 ₪ ורוצה להשקיע את היתרה בצמיחת הקליניקה.

השני צריך כמעט את כל המיליון לצריכה פרטית.

אותו רווח. החלטת מס שונה לחלוטין.

אני רו"ח זהר ממן, DOCTAX, שותף ב BDO ישראל ומומחה למיסוי רופאים עצמאים ובעלי חברות פרטיות.

ברווח של מיליון ₪ בשנה, אני לא אומר לכם שחייבים לפתוח חברה.

אני אומר משהו אחר:

אתם כבר מרוויחים יותר מדי כדי לא לבדוק את זה.

כי ככל שהרווח שלכם גבוה יותר, כך המחיר של מבנה מס לא נכון יכול להיות גבוה יותר.

והרופא החכם לא שואל רק כמה מס הוא משלם השנה.

הוא שואל איזה מבנה יאפשר לו לשמור, להשקיע ולבנות יותר הון בעשור הקרוב.